איך להפסיק לעשות “אההה” מול קהל

לפעמים ה”אההה” הזה מפריע לנו כדוברים ולקהל שלנו. פוגע ברצף, מוריד את רמת ההקשבה של הקהל, מצייר אותנו כדוברים חובבנים וממלא את האוויר בצליל מיותר שלא תורם למסר שלנו בשום צורה.

אז איך מפסיקים לעשות את ה”אההה” הזה?

אקדים ואומר שלא בהכרח צריכים להפסיק עם זה. בדיבור רגיל שבין חברים יוצא לנו לעשות לא מעט “אההה” באופן טבעי וזה כמעט בלתי מורגש.
הנחת היסוד שלי היא שדיבור טבעי עדיף על כל טכניקה. המשמעות של הנחת היסוד הזאת בהקשר הזה היא שאם ה”אההה” שיוצא לי מול קהל הוא טבעי כמו בדיבור רגיל בין חברים- זה בסדר. זה ירגיש לקהל טבעי ובלתי מורגש. במצב כזה אין צורך להתאמן כדי להפחית את ה”אההה”.

הבעיתיות עם ה”אההה” היא כאשר הוא נובע מרגש כמו פחד, לחץ או חרדה. במקרים כאלה ה”אההה” לא ירגיש טבעי לקהל ויגרום לקהל לאי נוחות וירידה במידת ההקשבה.

הגורמים ל”אההה” שמרגיש לא טבעי לקהל:
1- הפחד הנפוץ יותר בהקשר הזה הוא הפחד מזה שיהיה שקט על הבמה.
לפני כמה שנים הרצתי מול הקהל שאז היה נראה לי עצום בגודלו- 250 אנשים בבית ציוני אמריקה.
כשעליתי לבמה ראיתי לראשונה בחיי איך נראים 250 אנשים מהבמה כשכולם מסתכלים עליי ושכחתי את כל מה שתכננתי להגיד בהרצאה.
למזלי בלאק אאוט דומה היה לי בעבר מול מצלמה וידעתי שעוד רגע הכל יחזור אליי אז מה שעשיתי היה פשוט: שתקתי. המתנתי בשקט מספר שניות ואכן הכל חזר אליי.
אף אחד בקהל לא ידע שחוויתי בלאק אאוט. השקט דווקא יצר סוג של מתח וציפייה שאתחיל.

לשקט יש אפקט רצוי מול קהל לפעמים, ולפעמים אנחנו צריכים אותו בשביל רגע לסדר את המחשבות שלנו, לעשות עצירה בין חלק לחלק של ההרצאה, או פשוט רגע לנשום ולשתות מים.

אז הנקודה בסעיף זה היא שזה בסדר גם להיות בשקט על הבמה.
יחד עם זאת שימו לב: אם ה”אההה” שלכם נובע מלחץ ולא מפחד מהשקט הטבעי והרגיל הסעיף הבא הוא בשבילכם:

2- לחץ מול קהל זה גם מאוד נפוץ. אם ה”אההה” שלכם נובע מלחץ הוא עשוי לגרום לקהל לאי נוחות. מה שאתם מרגישים על הבמה הרבה פעמים עובר לקהל. לטוב ולרע..

אם תחליפו את ה”אההה” בשקט כמו שהצעתי בסעיף 1 אז זה פחות יגרום לאי נוחות לקהל אבל זה עדיין עשוי להוביל ליותר מידיי קיטוע בהרצאה שלכם, ועשוי לפגוע ברצף הדיבור וביכולת של הקהל להקשיב ולהבין את ההרצאה.

אם יש לכם לחץ מול קהל ברמה שמשבשת את ה”אהההה” או את רגעי השקט יש לי כמה טיפים מעשיים עבורכם, אבל ייתכן שעיקר העבודה שלכם היא דווקא נפשית:

א- נשמו עמוק: החלק התחתון של הריאות קולט חמצן בצורה יותר יעילה מהחלק העליון של הריאות. היעדר חמצן בגוף גורם לעליה של אדרנלין והתגברות המערכת הסימפתטית, או בעברית צחה: גורם לעליה ברמות הסטרס. נשימה עמוקה מורידה את רמת הסטרס.

ב- בתחילת ההרצאה אל תתמקדו בפרצופים של האנשים, זה עשוי להציף. הסתכלו על האנשים כגוש אחד.
ג- תרגלו את פתיחת ההרצאה ממש ממש טוב. זה יעזור לכם להתניע ולהיכנס להרצאה גם אם יש סטרס.

ד- התמסרו מיד ליד לפני ההרצאה עם המפתחות של האוטו או כל חפץ קטן אבל בעל משקל.

ההמלצה החמה שלי היא לפנות לאדם שיכול לעזור לכם להרגיש בנוח על הבמה בלי לחץ, חרדה או פחד קהל מכל סוג שהוא.
אתם יכולים לפנות אליי לצורך זה. יש לי ניסיון רב שנים בהנחיית NLP פרטית לטיפול בבעיות מהסוג הזה ואחרות.